ימי האינקוויזיציה נחשבים לאחת מנקודות השפל העמוקות בגלות ישראל, אף שבניגוד לדימוי הרווח בקרבנו, אין מדובר במפעל שתכליתו המרת דתם של היהודים. מבלי לגרוע מאומה מחומרתה המפלצתית של התופעה, לא הייתה לבתי הדין שהופקדו על שמירת טוהר האמונה הקתולית נגיעה של ממש ליהודים, אלא לאלה מהם שנטבלו לכנסייה, ובהיותם נוצרים נחשדו בכפירה כשהמשיכו לקיים בסתר מנהגים של המסורת היהודית, להלן ה"אנוסים", המוכרים בכינוי הספרדי "מרנוס". אלה היהודים שהגיעו לחקירות במרתפי העינויים ולמוקדי האוטו-דה-פה. יהודי שסירב להשתחוות לצלב אולי לא טופל בידי מוסדות האינקוויזיציה אולם הסביבה הנוצרית ידעה למרר את חייו בדרכים אחרות של חרם ונידוי, פרעות, הפקעת רכוש וגירוש, והדברים ידועים ויגעים.

אין לדעת כמה אבדו לעם ישראל מחמת המרת דת באותם ימים אפלים. בחשבון של דורות בוודאי מדובר במיליונים. העובדה המאלפת היא שצאצאים למשפחות אנוסים אלה מספרד ופורטוגל, שהתפזרו בכל רחבי יבשת אירופה ובדרום יבשת אמריקה, מצויים עד היום. הנקודה היותר מוזרה בסיפור הזה היא שהם ניכרים עדיין בדפוסי התנהגות אנוסים; נוצרים קתולים לכל דבר, הם עדיין אופים בסתר, גם בימינו, מצות לפסח, ומקיימים בסתר מנהגים נוספים של המסורת היהודית. מתוך כך מתברר שמסורת אנוסית זו שהתגלגלה מדור לדור הצליחה לשמר בתודעתם את מקורם היהודי, ורבים מהם מבקשים כיום "לצאת מהארון" ולשוב בגלוי לחיק היהדות. המגמה החדשה הזו נתקלת ביחס של הסתייגות מצד היהדות הרשמית שאינה ממהרת להכיר ביהדותם של מי שהוקירו את זהותם ושמרו עליה באדיקות בתנאים קשים ביותר, תוך סכנת נפשות ממש, במשך למעלה מחמש מאות שנים. זו אכן סוגייה עדינה ומורכבת מאד שכן גם נוצרים לא מעטים שאין להם רקע אנוסי אותנטי מבקשים לנכס לעצמם זהות יהודית בימים אלה.

קסטלו דה-וידה, עיר קסומה במזרח פורטוגל, סמוך לגבול ספרד, הייתה אחד מן המוקדים הראשונים להגירה של יהודים שברחו מספרד מאימת הרדיפות של הכנסייה. אולם גם אלה אולצו להתנצר לאחר שנים ספורות והצטרפו לאחיהם האנוסים בספרד. פרנסי העיר מודעים היטב למורשת היהודית והאנוסית שלה, שאותותיה ניכרים עדיין על משקופי בתים רבים בעיר. מתוך הכרתם בעוול הנורא שנעשה ליהודים בשם הכנסייה, ומתוך רצון לאחות את הקרע עם העולם היהודי, הם חברו לאגודת נתיביה בארגון כנס שייערך בחודש דצמבר השנה, שם ידונו אנשי רוח ואקדמיה מן העולם בנושא האנוסים, וישלחו מתוך סקירת מאורעות העבר מבט לעתיד, זה של האנוסים עצמם וזה של יחסי עם ישראל והכנסיה.

לקראת הכנס מוקדשים שלושה מאמרים בגליון זה לעיסוק בפנים שונים של הנושא החשוב הזה. את פרשת האנוסים כרכנו יחד עם מאמרים בנושא שהולך איתה באופן טבעי יד ביד; החורבן והגלות, בדגש על היום החשוב המיוחד להם במסורת ישראל, ט' באב. פורענויות רבות וקשות מתקשרות בזכרון היהודי עם התאריך הזה, וביניהן גירוש היהודים מספרד. רבים מחסידי ישוע היהודים, ודווקא אלה החיים בארץ, נוטים להקל ראש בחשיבותו של יום הזכרון הזה, מתוך מחשבה ש"הברית החדשה" מייתרת ממילא את מקומם של פולחני ישראל העתיקים שאבד עליהם הכלח, ושיש מקום להחליף את הצער על פורענויות העבר בשמחת הישועה הנכונה לנו במשיח. יש בגישה הזו משהו מן האמת, אולם לצד זה עם ישראל צוּוה תמיד על הזכרון והשמירה שאינם מתקיימים זה ללא זה. באין תודעה עמוקה של העבר אין לנו גם עתיד, שכן הזכרון אינו מיועד רק לדובב צער וקינה על חורבנו של הישן אלא לעורר בנו את הרוח הנכונה הנחוצה לשם עשיית הדבר הראוי בהווה למען עתיד טוב יותר. גלות המשיח כמוה כגלות השכינה וגלות ישראל. את החוט המשולש הזה לא ניתן לנתק. גם לדברי ישוע תהיה לתלמידיו סיבה טובה לצום ולהתענות אחרי הסתלקותו של "החתן". כשישוע קרא על הצלב במילותיו של משורר התהלים "אלי אלי, למה עזבתני", הוא עשה זאת בשם עם ישראל כולו. על כן אין נכון יותר לנו מלצרף את העניינים הללו יחד ולהשתתף עם כלל אבלי ציון בקינה על ריחוקו של האל, כשם שאנו עומדים יחד אתם בתקווה להתגשמות התפילה שבסידור "ותחזינה עינינו בשובך לציון ברחמים".

שנזכה לראות משהו מן הברכה הזו כבר בשנה הבאה עלינו לטובה.

'דבר אחר' היה פעם שמו של המדור הסאטירי של עיתון הפועלים 'דבר', שחדל מזמן מלהתקיים. ראינו לנכון לאמץ את הכותרת החיננית הזו לכתב העת העברי התקופתי של אגודת 'נתיביה' על אף העובדה שבמסורת ישראל זהו צירוף מילים טעון ורב משמעות שלילית. 'דבר אחר' הוא דבר לא כשר, בלשון עדינה, והכינוי 'אחר' לבדו מזוהה במקורותינו עם חכמי תורה שחרגו מן המסגרת, שנחשדו בכפירה ומינות ושנאסר להביא דבר בשמם המפורש. כזה בדיוק היה גם הסיפור של ישוע, שאנשי הסנהדרין גזרו על תלמידיו שמעון ויוחנן שהובאו לפניהם שלא ללמד דבר "בשם" מורם: "אך למען לא ירבה הדבר בעם ויפרוץ נזהירה אותם בגערה לבלתי דבר עוד לכל אדם בשם הזה. ויקראו אותם ויצוום אשר לא ידברו דבר ולא ילמדו בשם ישוע" (מעשי השליחים ד:18-17). ישוע משתבץ אפוא בגלריה מכובדת למדי של 'אחרים', אך לדידנו יש לכינוי 'דבר אחר' נגיעה חיובית אליו, בהיותו "הדבר" בהא הידיעה. לפיכך, על אף הגוון השלילי שנילווה לביטוי במקורו ניתן להוציא מתוק מעז ולהעניק לו חיים חדשים – "הפוך על הפוך". ה'דברים' המוגשים בזה לקורא הם אמנם 'אחרים' במידה רבה ממה שמצוי בדרך כלל בפירסומים שמקורם בקהילה היהודית משיחית, ובוודאי מאלה שמקורם ביהדות המסורתית.

כבר שנים רבות אנו מפיקים את כתב העת באנגלית 'Teaching from Zion' המופץ באלפי עותקים ברחבי העולם הנוצרי בעיקר. בכך אנו נענים לדרישה הגדלה והולכת של מאמינים רבים להעמיק את היכרותם עם השורשים היהודיים של האמונה הנוצרית, שראשית צמיחתה על אדמת ישראל ובמסגרת היהדות של ימי הבית השני. מזה זמן שהמגמה הזו מחלחלת לאיטה גם בין שורותיה של התנועה היהודית משיחית בישראל, המצויה בתהליך מורכב מאד של בירור. יעבור עוד זמן עד שהתהליך הזה יבשיל וישא פרי ראוי לשמו, עד שנמצא את מקומנו הנכון בתוך מגוון האפשרויות שהחוויה היהודית פותחת לפנינו. אולם יש מקום לברך על עצם התמורה החשובה הפוקדת את התנועה המשיחית בארץ ובעולם, שעיקר החידוש בה הוא השיבה למקור היהודי ותיקון משמעותי ביחסם של המאמינים למסורת ישראל. כי אמנם ראוי שהמאמינים המתקראים "יהודים משיחיים" לא יפגרו אחרי אחיהם מן העולם הנוצרי שעמדו כבר מזמן על החיוניות שבחיבור לשורש היהודי של אמונתם. ולא בלבד שאל לנו לפגר אחרי המתקדמים שבין הנוצרים אלא חובה עלינו כיהודים לעמוד בחזית הקידמה ולהוביל. שליחות זו היא המנוע לפעילותה של אגודת 'נתיביה' בארץ ובעולם והיא גם המקור לחשיבות שאנו מייחסים להפצת מעיינותינו, פרי מחקר של שנים רבות, באמצעות ספרים, כתבי עת ותוכניות הרדיו של 'קול הישועה'.

'דבר אחר' איננו עיתון או מגזין במובן הרגיל של המילה שכן אין בו המיגוון הרחב של עניינים שעיתון עוסק בהם. 'דבר אחר' הוא לקט מאמרים עיוניים, לימודיים, בנושאים שונים שיש להם נגיעה למקרא, לברית החדשה, ליהדות ולנצרות ולכל מה שביניהן. יתרונו של לקט מאמרים כזה, להבדיל ממתכונת רגילה של עיתון, ביכולתו להכיל מאמרים רחבי יריעה שמאפשרים להקיף את נושאיהם בצורה מעמיקה. בגיליון ראשון זה קובצו מספר מאמרים שפורסמו בשנה האחרונה בגליונות שונים של 'Teaching from Zion'. כל המאמרים הם על דעת כותביהם ואינם מייצגים שום מערכת רעיונית לבד מהעמידה המשותפת על היסוד של אמונה באלוהי ישראל, במשיח ובנצח ישראל. כל השאר פתוח לעיון ולדיון ואנו שמחים להזמין כל מי שיש לו או לה מה לומר בנושאים שעל הפרק לתרום לנו ולקוראינו מכשרונותיהם ומידיעותיהם.