בבשורת מתי מתאר ישוע לתלמידיו את העתיד להתרחש ביום הדין של אחרית הימים, כאשר יבוא המלך ויפריד בין הצדיקים לרשעים: ”אז יאמר המלך אל הניצבים לימינו: ’בואו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם. כי רעב הייתי ותאכילוני, צמא הייתי ותשקוני, גר הייתי ותאספוני“‘ (מתי כה:25-24). הקטע הנפלא הזה הנו אחד המקורות הקדומים למוטיב שחוזר על עצמו בצורות רבות בספרות האגדה החסידית, כאשר המלך, או שליחו אליהו הנביא, מתחפש בדמות נווד או קבצן ומעמיד במבחן את מידת הכנסת האורחים או את נדיבותם של מארחיו. מן הסיפור הזה עולה לקח חשוב ביותר לכולנו: ”והמלך יענה ויאמר אליהם: ’מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם“‘ (שם: 40). עבודת השם עוברת דרך השירות הטוב שאנו עושים עבור זולתנו. אין צורך להרבות במילים על החשיבות הרבה שמייחסת התורה לתמיכה בחלשים שבחברה, בעניים, באלמנות וביתומים.
חלוקת מזון לנזקקים על ידי ’נתיביה‘ החלה בשנת 2000, בשעה שהכלכלה הישראלית נפגעה קשות בעקבות המצב הבטחוני ושורה של גזירות כלכליות שהטילה הממשלה הוסיפו והקשו על מצבן של השכבות החלשות באוכלוסיה. משפחות רבות הגיעו למחסור ממשי בצרכי הקיום הבסיסיים ביותר.
אף שעיקר עיסוקה של אגודת ’נתיביה‘ במחקר ולימוד ולא בגמילות חסדים ראינו לנכון לתרום את חלקנו ולהוסיף על פעילותנו גם סיוע בחלוקת מצרכי מזון למשפחות נזקקות. בשבע השנים האחרונות גדל מספר הנתמכים על ידי ’נתיביה‘ מתריסר לכמאתיים, המקבלים מדי שבוע מצרכי מזון בסיסיים, בשר, דגים, עופות, אורז, פסטה, קטניות, פירות וירקות, עוגות ועוגיות, בכמות העונה על צרכי המשפחה השבועיים בהתאם למספר הנפשות. בנוסף למצרכי מזון מחולק פעמיים בשבוע גם אוכל מבושל לזקנים וחולים המתקשים בהכנת ארוחותיהם בכוחות עצמם, ומובא במקרה הצורך לבתיהם בידי שליח. צוות של שלושה עובדים קבועים בתוספת מתנדבים עוסקים מדי שבוע במלאכת קודש זו. בסה”כ מחלקת ’נתיביה‘ כחמישה וחצי טונות של מזון בכל חודש.
הביקוש לסיוע גדול ממה שאנו מסוגלים למלא באמצעים העומדים לרשותנו, ואנו נאלצים לקבוע סדר עדיפויות אמיתי והוגן על פי מידת הצורך, ולצערנו אנו נאלצים לדחות חלק מן הפונים. התורמים באופן ייעודי לחלוקת המזון לנזקקים מתבקשים לציין זאת ואנו מבטיחים לייעד את תרומתם למטרה זו בלבד.